תפקידי הרשות על פי סעיף 5 (א) לחוק:

1. "להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדות התעופה המפורטים בתוספת ... ולתת בהם שירותים נלווים לכל הפעולות האלה;
2. לתכנן ולהקים שדה תעופה שנקבע בתוכנית אב של שדות התעופה שאישר שר התחבורה - על פי הוראות שר התחבורה שינתנו לה לאחר התייעצות עם המועצה;
3. לנקוט אמצעים לביטחונם של שדות התעופה של הרשות ושל בני האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המתקנים והציוד שבהם, בהתאם להוראות שר התחבורה;
4. לתת בשדה תעופה צבאי ... שירותים שעליהם יורה שר התחבורה בצו ..."

סעיף 5 (ב) מוסיף וקובע, כי "בנוסף על שירות שהרשות תיתן על פי סעיף קטן (א) רשאית היא לתת שירותים אחרים בשדות התעופה של הרשות או בקשר אתם שניתן לתתם אגב מילוי תפקידיה כאמור."

החוק קובע מספר הנחיות לרשות, כששתי ההנחיות העיקריות מצויות בסעיף 5(ג)  ובסעיף7  לחוק. בסעיף  5(ג) נקבע, כי "במלאה את תפקידיה ובמתן שירותים לפי סעיף זה תונחה הרשות בעקרונות קידום התובלה האווירית ופיתוחה, יעילות תפעול שדות התעופה של הרשות והשגת הרמה הנאותה של בטיחות הטיסה ושמירתה". בסעיף 7   נקבע, כי "קו מנחה בפעולות הרשות יהיה לנהל את כלל שדותיה, ועד כמה שניתן- כל שדה תעופה משדותיה, על יסוד חישובים כלכליים וכמפעל הנושא את עצמו."

שדות התעופה, אשר באחריות הרשות, על פי חוק רשות שדות התעופה הם:

·         נמל התעופה בן-גוריון (נתב"ג).

·         נמל התעופה אילת.

·         נמל התעופה עובדה.

·         שדה התעופה ירושלים (עטרות).

·         שדה התעופה חיפה .

·         שדה התעופה יצחק בן יעקב (מחניים).

·         שדה התעופה בהרצליה.

כמו כן, מכוח צווים של שר התחבורה ושר הביטחון, מספקת הרשות שירותים לתעופה אזרחית בשני שדות תעופה צבאיים:

·         שדה התעופה דב הוז.

·         שדה התעופה עובדה.

בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה) תש"מ - 1980 (להלן: "הוראת שעה") נקבע, כי רשות שדות התעופה תחזיק, תפתח ותנהל גם מסופי מעבר יבשתיים. מאז 1980 נמסרו לניהולה של הרשות מסופי המעבר הבאים:

גבול מצרים:

·         מסוף רפיח

·         מסוף ניצנה

·         מסוף טאבה

·         מסוף נטפים (אינו פעיל).

גבול ירדן:

·         מסוף אלנבי

·         מסוף נהר הירדן

·         מסוף ערבה

גבול שטחי הרשות הפלסטינאית:

·         מסוף קרני

·         מסוף ארז (מופעל כיום על ידי צה"ל)

במסגרת הוראת השעה, נקבע כי המסופים ימומנו באופן עצמאי באמצעות תקבולים מאגרות שייגבו במסופים וממקורות הכנסה נוספים.

בתאריך 4 בספטמבר 1995 נחתם בין הרשות לבין ממשלת ישראל סיכום דברים בדבר מימון ההפעלה והפיתוח של מסופי המעבר היבשתיים (להלן: "סיכום רשת הביטחון").

על פי סיכום רשת הביטחון, התחייבה הממשלה כדלקמן: אם ייוצר גירעון בפעילות המסופים, ימומן ההפרש על ידי הממשלה. אם יעלה סך ההכנסות על ההוצאות, כלומר יווצר עודף בפעילות המסופים, תקזז הרשות את סכום ההפרש מיתרת חוב הממשלה בגין ההשקעות.

במסגרת החלטת ממשלה מחודש ספטמבר 2001, הוחלט להאריך את תוקף ההתקשרות עד ליום 31.12.03 (הארכת ההסכם עד ליום 31 בדצמבר 2005 מצויה בשלבי אישור סופיים).

תוקף סיכום רשת הביטחון לגבי מסוף המעבר בקרני יהיה עד ל - 31.12.05.

בראש הרשות עומדים מועצת הרשות ומנכ"ל הרשות והיא פועלת באמצעות עובדיה.

1)    מועצת הרשות:
במועצת הרשות חמישה עשר חברים אשר ממונים על ידי שר התחבורה באישור הממשלה כמפורט להלן:

o       יו"ר המועצה;

o       7 נציגי ציבור;

o       7 נציגי מדינה;

תקופת כהונתם של חברי המועצה הינה בת 4 שנים.

2)    המנהל הכללי:
המנהל הכללי מתמנה על ידי מועצת הרשות, לפי הצעת שר התחבורה ובאישור הממשלה.

3)    מנהלי שדות התעופה של הרשות:
מנהלי שדות התעופה מתמנים על ידי מועצת הרשות, בהמלצת המנהל הכללי ובאישור שר התחבורה.

4)    עובדי הרשות:
ברשות שדות התעופה מועסקים כ– 1,371 עובדים קבועים וכ– 2,170 עובדים ארעיים.

תקציבה הרגיל של הרשות כפוף לאישור שר התחבורה ושר האוצר ואילו תקציב הפיתוח כפוף לאישור שר התחבורה והממשלה. פרט לכך, נמצאת הרשות תחת פיקוחו הכללי של שר התחבורה.

כחלק מפיקוח זה, רשאי שר התחבורה לדרוש בכל עת דין וחשבון וכן מידע שוטף או חד פעמי לכל עניין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה של הרשות.

שיעורי האגרות, אותן גובה הרשות מלקוחותיה, כמו אגרת נוסע יוצא, אגרת נוסע נכנס, אגרת נחיתה, אגרת חניה ועוד, קבועים בתקנות הנקבעות על ידי שר התחבורה באישור הממשלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הרשות מוסמכת לתת שירות ולגבות בעדו תשלום גם אם לא נקבע תשלום עבורו בתקנות ואין מתן אותו שירות מתחייב על פי חוק. כמו כן, נוספות לרשות הכנסות מפעילויות מסחריות שונות כגון השכרת שטחי מסחר ומשרדים ומתן זיכיונות להפעלת חנויות פטורות ממכס (דיוטי-פרי).

החל מינואר 1997 חלה על רשות שדות התעופה חבות מס כחברה עסקית. כלומר, עליה לשלם מס חברות בשיעור של 36% על הכנסתה החייבת במס. שינוי זה נכלל בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ז - 1996 (להלן: "החוק").

חוק זה ביטל את סעיף 48 לחוק הרשות, אשר הקנה לה פטור ממיסים בדומה למעמד המדינה.